"די נו, עכשיו?"
האמת שכבר הייתי עם יד על היציאה. שעה 01:17, עיניים שורפות, ואני אומר לעצמי יאללה עוד סיבוב אחד וזהו. כל הערב הלך לי עקום כזה. פעם אחת נפלתי עם משהו שנראה טוב, פעם אחת ברחתי מוקדם מדי, ובקיצור סתם שרפתי זמן.
ואז הגיעה יד שלא תכננתי להסתבך איתה בכלל. קיבלתי שני קלפים די בסדר, לא משהו שעושה לך חגיגות, אבל גם לא זבל. שמתי קצת לפני, אחד השחקנים שם העלה, ועוד אחד נשאר איתנו. אמרתי טוב, נזרום, נראה מה מגיע.
נפתחו הקלפים על השולחן, ופתאום היה לי משהו לא רע בכלל. לא מפלצת, אבל כזה שמספיק כדי להמשיך. הראשון שם סכום קטן, השני רק השלים, ואני ישבתי איזה חמש שניות ובהיתי במסך. לא היה לי מושג אם הם מנסים למשוך אותי או שבאמת יש שם כוח. בסוף רק נשארתי בפנים, לא רציתי לנפח סתם.
בשלב הבא הגיע קלף שממש בלבל אותי. מצד אחד הוא עזר לי. מצד שני הוא גם יכול היה לעזור להם יותר. וזה בדיוק הרגע שהלב התחיל לעבוד. ההוא שהיה די שקט כל הזמן פתאום שם סכום רציני. לא הכול, אבל מספיק כדי לגרום לי להזיז את הראש אחורה ולמלמל לבד, "די נו, עכשיו?"
פה כבר הייתי בטוח שאני זורק והולך לישון. אפילו העברתי את האצבע לכיוון הכפתור של היציאה בטעות. אבל משהו שם לא הסתדר לי. כל הערב הוא שיחק כזה זהיר, ודווקא עכשיו הוא נהיה גיבור? והשני בכלל ברח. נשארנו רק אני והוא.
ישבתי אולי עשר שניות, שזה בשבילי הרבה, ובסוף אמרתי יאללה. אם כבר נשארתי ער עד עכשיו, לפחות שאני אדע. נשארתי בפנים.
הקלף האחרון נפתח, ופה נהיה שקט כזה בראש. בבת אחת הבנתי שיש מצב טוב מאוד שאני מקדימה. הוא לא חיכה הרבה ושם עוד פעם, הפעם פחות, כאילו רוצה שאבוא. זה דווקא הדליק לי נורה. אם היה לו משהו ממש גדול, הרגיש לי שהוא היה לוחץ יותר חזק.
אז נכנסתי איתו עד הסוף. ואז התחילו השתי שניות הכי מעצבנות בעולם. הוא הפך את הקלפים, וראיתי שהיה לו זוג גבוה מההתחלה, אבל הקלף שהגיע לפני הסוף סידר לי רצף. לא איזה נס מטורף, פשוט כזה שקל לפספס כשאתה עייף.
לקחתי קופה יפה, משהו כמו 420 שקל, וסגרתי ישר. בלי עוד סיבוב, בלי שטויות. הכי מצחיק? כל הלילה הייתי בפלוס קטן-מינוס, ודווקא ביד שכבר באתי לכבות בה, יצאתי עם חיוך. הכנתי מים, הסתכלתי שוב על היד בהיסטוריה, ואמרתי לעצמי, טוב, הפעם לא ברחתי מוקדם מדי.
