"פה כבר חשבתי שאני סתם נכנס לסרט לפני שינה."
לא יודע למה בכלל נכנסתי לעוד שולחן. היה כבר 01:17, הייתי עם עין אחת פתוחה, יושב עם הטלפון על המטען כי כבר היה על 9 אחוז, ואמרתי יאללה עוד קצת ואז סוגר. בהתחלה דווקא הלך סבבה, כזה עליות קטנות, פה קצת, שם קצת, לא משהו מיוחד. ואז תוך רבע שעה ירדתי כמעט חצי ממה שהיה לי.
פה כבר התחלתי להתבאס. לא בקטע של עצבים, יותר כזה עייפות מעצבנת. אתה מכיר את זה שאתה אומר לעצמך טוב, תן יד אחת נורמלית ותסיים? אז זה בדיוק הראש שהיה לי. נשארנו שישה בשולחן, ודווקא אחד מהם, עם שם מוזר כזה ובלי תמונה, כל הזמן דחף סכומים לא נעימים. לא ענק, אבל מספיק בשביל שתצטרך לחשוב.
ואז הגיעה יד שבאמת נראתה לי סתמית. לא משהו שמדליק אותך. אמרתי לעצמי טוב, ניכנס בקטנה, נראה מה קורה. בהתחלה יצאו קלפים שלא ממש עזרו לי, אבל גם לא כאלה שמפחידים ישר. הוא שם קצת. שילמתי. אחר כך יצא עוד קלף, ופתאום הרגשתי שאולי אני עוד איכשהו בפנים, אבל לא באמת ידעתי איפה אני עומד. זה היה בדיוק הרגע המעצבן הזה שאתה גם לא רוצה לברוח, וגם מפחד שאתה סתם נתלה בכלום.
אז שמתי סכום קטן. לא רציתי להפחיד אותו, יותר ניסיתי להבין איפה הוא. הוא לא חשב הרבה ושם מעליי די חזק. פה כבר נשענתי אחורה ואמרתי לעצמי יופי, הנה, עוד פעם אני נכנס לסרט מיותר לפני שינה. היה לי ממש קצת יותר מחצי ממה שהתחלתי איתו, ואם אני משלם פה ולא פוגע בכלום, הלילה הזה סגור רע.
חיכיתי כמה שניות. אפילו פתחתי רגע את השעון בטלפון, כאילו זה יעזור לי. בסוף שילמתי. לא בגבורה ולא משום ביטחון, פשוט כי משהו שם הרגיש לי קצת לחוץ אצלו. ואז יצא הקלף האחרון.
אני נשבע שעד אותו רגע הייתי בטוח שאני מאחור. פתאום הסתדר לי משהו טוב, לא מפלצתי, אבל מספיק. והוא ישר שם שוב, ומהר. זה דווקא הלחיץ אותי יותר. אמרתי לעצמי או שהוא חזק בטירוף, או שהוא מנסה לסלק אותי לפני שאחשוב. נשארתי איזה עשר שניות בלי לזוז, ואז הלכתי עם זה עד הסוף.
כשהוא פתח את מה שהיה לו, לקח לי שנייה להבין שבאמת עקפתי אותו. לא קפצתי, לא צעקתי, רק ישבתי כזה עם פרצוף טיפש מול המסך. כל העייפות נעלמה בשנייה. משם כבר נרגעתי, שיחקתי יותר מסודר, וסיימתי את הלילה עם רווח קטן של 430 שקל.
הקטע המצחיק הוא שלא היד הכי יפה עשתה לי את הלילה, אלא דווקא אחת שכמעט זרקתי בלי לחשוב.
