"אמרתי אין מצב, או שאני טיפש עכשיו או שהוא מנסה להעיף אותי"
לא יודע למה דווקא היד הזאת נתקעה לי בראש, אבל הייתי שנייה מלסגור הכול וללכת לישון. היה 01:17, אני עם הפלאפון במיטה, עין אחת כבר חצי סגורה, ואמרתי יאללה עוד סיבוב קטן וזהו. לא חיפשתי משהו מיוחד, בטח לא דרמה.
בהתחלה בכלל הלך לי עקום. כל פעם שניסיתי להיכנס יצא לי כלום, פעם אחת ויתרתי רגע לפני שהיה לי יכול לעזור, ופעם אחרת שילמתי סתם כי הייתי עייף מדי לחשוב. נשארתי עם סכום כזה שלא עושה נעים בעין, לא סוף העולם אבל גם לא מקום שאתה אומר סבבה, אני שולט פה.
ואז הגיעה יד שממש בלבלה אותי. קיבלתי שני קלפים לא רעים, לא משהו שאתה קופץ ממנו, אבל מספיק כדי לא לברוח ישר. מולי היה מישהו שכבר איזה עשר דקות שיחק מוזר. פעם שקט, פעם פתאום שם הרבה, כזה שלא הצלחתי להבין אם הוא סתם מפזר או שיש לו באמת משהו.
יצאו שלושה קלפים על השולחן, ואיכשהו זה הסתדר לי חצי טוב חצי מעצבן. היה לי משהו, אבל לא משהו להרגיש איתו בטוח. הוא שם קצת. לא הרבה. שילמתי. אמרתי לעצמי בוא נראה עוד אחד, אולי יתבהר.
הקלף הבא לא ממש עזר לי, אבל גם לא נראה כאילו הוא פחד ממנו. ואז קרה הקטע שהכניס אותי לסרט. הוא בדק. חיכה. ואז שוב בדק אחרי כמה שניות, כאילו פספס משהו על המסך. לא יודע להסביר למה, אבל זה הרגיש לי או שהוא ממש חזק ומנסה למשוך, או שהוא ריק לגמרי ומקווה שאני לא אגע בזה.
פה ישבתי איזה כמה שניות עם האצבע באוויר. באמת כמעט ברחתי. משהו בבטן אמר לי שהוא סתם עושה הצגה. שמתי סכום קטן יחסית, כזה שלא יצעק יותר מדי. הוא לא ענה ישר. וזה היה הכי מלחיץ. פתאום אתה מסתכל על העיגול הקטן הזה שמסתובב וחושב יופי, הלך עליי.
ואז הוא העלה. לא הרבה, אבל מספיק כדי לבלבל אותי עד הסוף.
פה כבר דיברתי לעצמי כמו דפוק. אמרתי, אם יש לו באמת, למה לא שם יותר? ואם אין לו, למה בכלל לגעת בזה? בסוף שילמתי. לא בגבורה, יותר כי לא הצלחתי לשכנע את עצמי לזרוק.
הקלף האחרון נפתח, ולא השתנה כמעט כלום. הוא שם הכול. באמת הכול. אני נשבע לכם, צחקתי לבד. אמרתי אין מצב, או שאני הכי טיפש בעולם עכשיו או שהוא מנסה להעיף אותי בכוח. נשמתי, ספרתי עד שלוש ושילמתי.
הוא הראה כלום. ממש כלום. ואני עם זוג די בינוני לקחתי את כל הסכום. לא קפצתי ולא עשיתי עניין, רק שמתי את הטלפון על החזה ובהיתי בתקרה איזה חצי דקה. מכל הלילה העקום הזה, דווקא ההרגשה הזאת נשארה לי — שלא תמיד צריך משהו מטורף, לפעמים פשוט לא לברוח בזמן הלא נכון.
