"אם באתי עד פה אני לא בורח."
הבת שלי שפכה שוקו על הרצפה, ואני עם סמרטוט ביד בכלל. לא יודע למה, דווקא אז נכנסתי לשולחן. אמרתי יאללה, כמה ידיים וזהו. נכנסתי עם $1,200, מהמחשב במטבח, כזה בין ניקיון לעוד צעקה מהסלון.
בהתחלה הלך סבבה. לא משהו מיוחד, אבל כל פעם מישהו אחר ניסה לדחוף חזק, ואני פשוט חיכיתי. אחרי איזה רבע שעה כבר הייתי על $1,850. ואז באה היד שהרסה לי את השקט.
קיבלתי פתיחה טובה, והיה מולי אחד שכל הזמן לחץ. מהאלה שלא נותנים לנשום. שמתי $700, הוא העלה, ואני רק השוויתי כי לא רציתי סתם להעיף אותו. נפתחו הקלפים על השולחן, ופתאום זה נהיה מגעיל. היה לי משהו סביר, אבל לא משהו שאני רגוע איתו. הוא שם $900 די מהר. ישבתי כזה עם היד על העכבר ואמרתי לעצמי, טוב, או שהוא ממש חזק או שהוא שוב עושה הצגה.
השוויתי.
בקלף הבא הוא דחף $1,400. פה כבר הלב עלה. באמת. במטבח, עם מגבת על הכתף, ואני מסתכל על המסך כמו דביל. אם אני משווה ואני טועה, אני חוזר כמעט להתחלה. אם אני זורק, יכול להיות שהוא סתם עובד עליי. נשבע לכם, שמעתי את הילדה קוראת לי מהחדר ולא זזתי.
בסוף לחצתי על השוואה. הקופה כבר הייתה באזור $4,300, וזה הרגיש הרבה יותר כבד ממה שזה נשמע. הקלף האחרון נפתח, והוא עצר רגע ואז שם עוד $1,100. עכשיו כבר לא ידעתי איפה אני עומד. ממש. פתאום כל הביטחון שהיה לי מההתחלה נעלם.
יש רגעים כאלה שאתה מנסה להיראות רגוע מול המסך, כאילו מישהו רואה אותך. לקחתי שלוק מהקפה שהיה כבר קר, הסתכלתי שוב, ואמרתי טוב, אם באתי עד פה אני לא בורח. שמתי את ה-$1,100.
הוא פתח משהו הרבה פחות טוב ממה שפחדתי ממנו. לא בלוף נקי, אבל בטח לא מה שחשבתי. ואני לקחתי את זה. הקופה סגרה לי בערך $5,400, ובאותו רגע פשוט קמתי מהכיסא ועשיתי סיבוב במטבח כאילו כבשתי שער.
אחרי זה עוד הפסדתי יד אחת של $800 כי שיחקתי כמו אידיוט מרוב אדרנלין, אז נרגעתי וסגרתי. יצאתי עם $4,600.
בקיצור, כל הסיפור הזה קרה בין שוקו על הרצפה, קפה קר, וילדה שצועקת לי לבוא. אשתי שאלה אחר כך למה אני מחייך מול סמרטוט. אמרתי לה עזבי, היה לי מזל עם משהו קטן. לא היה לי כוח להסביר על ה-$3,100 שעברו לי מול העיניים בדקה אחת.
