אמא שלי מתקשרת אליי פעמיים ברצף רק כשמשהו דחוף, אז ברור שדווקא אז הייתי באמצע יד שלא הצלחתי לנשום בה. ישבתי אצל ההורים בשישי, כולם עוד במטבח עם הסלטים, ואני ברחתי למרפסת עם הטלפון, אמרתי אני אעביר כמה דקות. נכנסתי עם $1,200, סתם כי היה שולחן שנראה לי נוח, ותוך איזה עשרים דקות כבר הייתי על $2,900 בלי יותר מדי בלגן.
ואז הגיעה היד הזאת.
אני מקבל קלפים טובים, לא משהו שאתה זורק. אחד שם מולי $700, עוד אחד שם $700, ואני העליתי ל-$1,600 כי לא רציתי להיגרר עם יותר מדי אנשים. נשאר מולי רק אחד, מאלה שכל הזמן שמים כסף כאילו לא אכפת להם מכלום. כבר היו בינינו כמה ידיים לפני, ובאחת מהן הוא לקח ממני $900 עם משהו שלא הבנתי עד עכשיו.
נפתחו הקלפים על השולחן, והרגשתי בסדר, אבל לא רגוע. הוא ישר שם $800. לקח לי שנייה, שמתי גם. אחרי זה הגיע עוד קלף, והוא פתאום דחף $1,500. פה כבר נהיה לי יבש בפה. אם אני ממשיך, הקופה קופצת למשהו כמו $5,200, ואם אני טועה אני חוזר כמעט להתחלה. בדיוק אז הטלפון של אמא רועד לי ביד. נשבע לכם, ראיתי "אמא" על המסך וחשבתי אולי זה סימן לקום ולוותר.
אבל משהו בו לא הסתדר לי. כל הערב הוא היה חזק דווקא כשהוא שיחק שקט. פה הוא הרגיש לי כאילו הוא דוחף בכוח. אמרתי לעצמי יאללה, אם כבר ישבתי במרפסת של ההורים כמו גנב, לפחות תחליט כמו בן אדם. שמתי.
הקלף האחרון הגיע, והוא לא חיכה אפילו שנייה ושם עוד $1,100. עכשיו כבר באמת לא ידעתי איפה אני עומד. היה לי ביד משהו טוב, אבל לא משהו שאתה קופץ איתו משמחה. ישבתי איזה כמה שניות, שומע מבפנים את דוד שלי צועק "מי לקח את החלה", ואמא עוד מתקשרת שוב.
בסוף לחצתי ושמתי את ה-$1,100.
הוא פתח כלום. כאילו באמת, כלום. סתם ניסה להעיף אותי. אני לא יודע אם צחקתי או נבהלתי. הקופה נכנסה אליי ופתאום הייתי על $5,300. ישר סגרתי. לא חיפשתי להיות גיבור. חזרתי לשולחן של שישי, אמא שואלת למה לא עניתי, ואמרתי לה "הייתי במרפסת". טכנית, לא שיקרתי.
האמת, יותר מהכסף, מה שנשאר לי זה הקטע הזה של השיחה הנכנסת בדיוק בשנייה הכי גרועה. עוד רגע הייתי זורק הכול רק כדי לענות לה.
