האמת שזה התחיל די מעצבים. ישבתי מול המחשב בערך ב-23:40, אחרי יום מעצבן, ואמרתי יאללה ניכנס לכמה משחקים קטנים ונראה. לא חיפשתי משהו מיוחד, רק להעביר חצי שעה. מפה לשם עבר יותר משעה, ואני רק יורד לאט לאט. לא התרסקות, אבל כזה ערב שכל פעם אתה חושב הנה עכשיו זה מסתדר, ואז עוד מכה קטנה.
נשארנו שבעה אנשים בשולחן, ואני עם סכום שכבר לא ממש נותן לך לנשום. לא כלום, אבל גם לא מצב שאתה יכול לשבת רגוע. ואז אני מקבל זוג תשיעיות. לא יד שבא לך להתחתן איתה, אבל גם לא לזרוק ישר. אחד שם לפניי סכום די גדול, ועוד אחד השווה. פה כבר נעצרתי רגע. אמרתי לעצמי, טוב, אם אני רק משווה אני כנראה מסתבך אחר כך, ואם אני שם הכול אז או שזה נגמר עכשיו או שאני חוזר לחיים.
שמרתי עוד שנייה עם העכבר על הכפתור, באמת התלבטתי. היה לי כזה קול בראש שאומר אל תהיה דביל, יש מצב שאתה כבר מאחור. מצד שני, הרגשתי שהם לא בהכרח עם משהו מפחיד. אחד מהם שיחק מוזר כל הערב, שם הרבה ואז פתאום נעלם בידיים אחרות. בסוף אמרתי יאללה, ושמתי הכול.
הראשון נפל די מהר. השני חשב וחשב, וכבר הייתי בטוח שהוא ייקח לי את כל האוויר עם משהו גדול. בסוף גם הוא השווה. פה כבר לא היה לי נעים בגוף. אתה מכיר את זה שאתה פתאום מתיישב ישר בכיסא כאילו זה יעזור? אז כזה.
פותחים קלפים, לאחד היה נסיך ומלכה, לשני זוג שביעיות. איך שראיתי את זה אמרתי לעצמי אוקיי, לפחות אני לא מת לגמרי מראש. ואז הגיעו הקלפים על השולחן. הראשון לא שינה לי הרבה, השני גם לא, בשלישי פתאום הופיעה מלכה. פה כבר ירד לי הלב. הייתי בטוח שזהו, הלילה הזה ממשיך באותו קו מעצבן.
אבל אז בקלף הבא הגיע תשע.
נשבע לכם שקמתי מהכיסא בלי לשים לב בכלל. לא צעקה של סרט, פשוט כזה "מה יששש" קטן לעצמי, כדי לא להעיר את הבית. בקלף האחרון לא השתנה כלום, ופתאום במקום להיות בדרך החוצה, אני עם ערימה שמחזירה אותי למשחק.
מה שמצחיק זה שלא זכיתי באותו לילה באיזה סכום ענק. אפילו לא קרוב. אבל מהיד הזאת פתאום הכול נרגע. שיחקתי יותר מסודר, פחות בכוח, ובסוף סיימתי ברווח נחמד של 420 שקל.
אבל מכל הערב הזה, מה שנתקע לי בראש זה לא הכסף. זה הרגע הזה עם הזוג תשיעיות והעכבר ביד, שאתה יודע שעוד שנייה אתה עושה משהו שאו יציל אותך או ישלח אותך לישון עצבני.
