האמת שכבר באתי לצאת. היה כמעט אחת בלילה, שיחקתי מהנייד במיטה, והעיניים שלי כבר נשרפו. נשארו בערך 18 אנשים, ואני עם ערימה די קטנה, כזה מצב שעוד סיבוב שניים ואתה מתחיל להילחץ מכל יד.
דווקא אז קיבלתי זוג תשיעיות. לא משהו שאתה קופץ ממנו, אבל גם לא זורק. מישהו שם סכום, עוד אחד נכנס, ואני אמרתי יאללה, אם כבר אז כבר, ונכנסתי גם. נפתחו הקלפים על השולחן, ויצא תשע. פה כבר קצת התעוררתי. מצד שני היו גם שני לבבות על השולחן, וזה ישר הכניס לי מחשבות מיותרות.
הראשון שם קצת, השני העלה עליו די חזק. עכשיו אני יושב עם שליש סוללה בטלפון, עייף, ומסתכל על זה איזה חצי דקה. אמרתי לעצמי, טוב, אם לא עכשיו אז מתי. נכנסתי על כל מה שנשאר לי.
הראשון ברח. השני חשב מלא זמן. כבר הייתי בטוח שהוא עם משהו יותר טוב ממני, כי למה לו לחשוב ככה הרבה. בסוף הוא נכנס. הוא פתח זוג גבוה יותר משלי ביד, ופה באמת חשבתי שאני גמור. מה שהחזיק אותי זה שהיה לי כבר שלישייה על השולחן, אבל עדיין פחדתי מהלבבות ומהקלף הבא.
הקלף הרביעי נפתח, ולא עזר לו. נשמתי קצת. ואז בקלף האחרון נפתח לב. נשבע לכם, הלב שלי ירד. הייתי בטוח שהוא השלים צבע ונגמר הסיפור. לקח לי שנייה להבין שאין לו לב בכלל. סתם נבהלתי מהסימן. הוא נשאר עם הזוג הגבוה שהיה לו מהתחלה, ואני לקחתי את כל הסכום.
משם נהיה לי אוויר. לא פתאום נהייתי מלך המשחק, כן? עדיין שיחקתי רגיל, אפילו פחדני קצת. אבל כבר לא הייתי עם הגב לקיר. עבר עוד איזה רבע שעה, עפתי עוד שניים, ואז הייתה יד אחת שעשיתי בה שטות עם נסיך ומלכה ועליתי מזל. לא מגיע לי, אבל לקחתי.
בסוף סיימתי מקום שלישי. לא איזה סכום מטורף, אבל מספיק בשביל שלא ארגיש שישבתי סתם עד אחת וחצי בלילה. הכי מצחיק שאם הטלפון היה נכבה לי דקה קודם, בכלל לא הייתי שם. לפעמים כל הערב יושב על רגע אחד קטן שאתה כמעט מוותר עליו.
