האמת שכבר הייתי שנייה מלסגור את הלפטופ. היה כמעט אחת בלילה, העיניים שרפו לי, ונשארתי עם ממש קצת אחרי איזה סיבוב מטומטם שנגרר לי יותר מדי. אמרתי יאללה, עוד כמה דקות ואם לא קורה כלום אני פורש.
נשארו בערך 14 אנשים, ולא הייתי באיזה מצב נוח. כל פעם שניסיתי להיכנס למשהו, מישהו שם סכום גדול ואני מתקפל. ואז קיבלתי שני נסיכים. סוף סוף משהו נורמלי. לא עפתי על זה יותר מדי כי כבר קרה לי בעבר שקיבלתי יד יפה ובסוף יצאתי מבואס, אבל ברור ששיחקתי.
שמתי סכום לא גדול, אחד השווה, ועוד אחד מאחור שם הרבה יותר. פה כבר נעצרתי רגע. אמרתי לעצמי, טוב, או שהוא סתם מנסה לקחת, או שאני עוד שנייה עף לישון עצבני. בסוף הלכתי עם זה. הראשון ברח, נשארנו אני והוא.
נפתחו שלושה קלפים, ויצא לי זוג על השולחן ביחד עם אחד מהקלפים שלי, ככה שהרגשתי די טוב, אבל לא רגוע. הוא ישר שם. לא סכום ענק, אבל גם לא קטן. השוותי די מהר, למרות שבתוך הראש שלי היה בלאגן. בקלף הבא הוא פתאום בדק, כאילו לא קרה כלום. זה דווקא הלחיץ אותי יותר. שמתי קצת, לא רציתי להפחיד אותו, והוא השווה בלי לחשוב יותר מדי.
בשלב הזה כבר היו לי אולי שני שליש ממה שהיה לי בתחילת הערב, אז הרגשתי שאני חוזר לנשום. ואז הגיע הקלף האחרון, וזה היה אחד מהרגעים האלה שאתה פשוט בוהה במסך. הוא שוב בדק. עכשיו, אם אני שם הרבה והוא חזק ממני, הלך עליי. אם אני שם מעט, אולי אני מפספס. לקחתי איזה עשר שניות, שזה אצלי הרבה, ושמתי סכום בינוני כזה, בתקווה שיסקרן אותו.
הוא נתקע. באמת נתקע. עברו אולי 20 שניות, וזה הרגיש כמו דקה וחצי. כבר הייתי בטוח שהוא יזרוק. ואז הוא השווה.
פתחתי שלישייה, והוא היה עם זוג גבוה יותר משלי אבל בלי כלום מעבר לזה. לקחתי קופה שממש החזירה אותי למשחק. לא זכיתי בסוף, עפתי במקום חמישי, אבל משם כבר הראש שלי השתנה. פתאום לא הייתי בלחץ, שיחקתי יותר רגוע, וגם הצלחתי לסגור את הערב בפלוס קטן.
לא איזה סיפור מטורף, פשוט קטע כזה שלפעמים דווקא כשאתה עייף ומת לפרוש, מגיעה יד אחת שמסדרת לך את כל הלילה.
