"יופי מיקו, עכשיו תאכל את זה."
חבר שלי תמיד אומר לי שאני משחק רע. אולי הוא צודק. כתב לי בצהריים "אל תיגע היום, אתה לחוץ". ברור שנגעתי.
ישבתי באוטו בחנייה של העבודה, חמש דקות לפני שאני עולה הביתה, ואמרתי יאללה, רק סיבוב אחד. נכנסתי עם $1,200. בהתחלה דווקא הלך סבבה, עליתי ל-$2,100 בלי יותר מדי בלגן, ואז הגיעה יד אחת שמחקה לי כמעט הכל. ניסיתי למשוך מישהו עם $700, הוא לא קנה את זה, הוסיף עוד ועוד, ואני בסוף זרקתי. נשארתי עם משהו כמו $680 והרגשתי מטומטם.
בדרך כלל פה אני יוצא. באמת. אבל לא יודע למה, שמתי עוד $1,000. אולי כי כבר ישבתי שם. אולי כי הייתי עצבני. אולי כי שמעתי את השכן באוטו ליד שר שירים של אייל גולן וזה שיגע לי את המוח. לא יודע.
איכשהו זה התחיל להסתדר. לקחתי קופה של $1,500, אחר כך עוד אחת של $900, ופתאום אני שוב על $2,400. משם המשחק נהיה צפוף כזה. כל אחד חיכה לשני. כבר נשארנו שישה, וכל דבר הרגיש כבד.
ואז בא הרגע שבגללו אני כותב את זה. קיבלתי התחלה נחמדה, לא משהו שאני מתחתן איתו, אבל מספיק כדי להיכנס. אחד שם $600, השני העלה ל-$1,100, ואני רק השוויתי. בפנים אמרתי לעצמי שאני בודק סיבוב אחד ואם זה מריח רע אני בורח. יצאו קלפים שלא ממש עזרו לי, אבל גם לא הפחידו אותי. הראשון שם $800. השני רק השווה. פה כבר לא ידעתי איפה אני עומד.
בקלף הבא פתאום נהיה שקט כזה בראש. לא כי הייתי בטוח, ההפך. פשוט הרגשתי שאם אני רק נגרר אחריהם אני גמור. אז שמתי $1,600. ישר. בלי לחשוב יותר מדי. איך ששמתי, התחרטתי. אמרתי לעצמי יופי מיקו, עכשיו תאכל את זה.
הראשון יצא. השני ישב איזה רגע, ואז דחף כמעט את כל מה שהיה לו, עוד $2,300. פה כבר הלב דפק. באמת. הקופה הייתה באזור $5,400 ואני עם יד שלא בא לי לספר עליה אפילו. הסתכלתי, נשמתי, לחצתי להשוות.
הוא פתח משהו יותר טוב ממני בהתחלה, ובשנייה הזאת כבר קיללתי את עצמי. ואז הגיע הקלף האחרון ופתאום זה הסתדר לי. לא בצורה יפה, לא בצורה חכמה, פשוט הסתדר. לקחתי את כל הקופה ונשארנו ארבעה.
סיימתי את הערב עם $4,900. לא מקום ראשון, לא איזה סיפור גבורה. פשוט ערב שהייתי בטוח שאני זורק בו $2,200 לפח, ובסוף יצאתי עם חיוך של דביל באוטו. ושלחתי לחבר שלי רק הודעה אחת: "אולי אני משחק רע, אבל היום זה עבד."
