"פה כבר חשבתי שאני הולך להיות הכי מטומטם בעולם"
אני לא יודע למה החלטתי לשחק דווקא אצל ההורים, באמצע ארוחת שישי. כולם בסלון, דוד שלי צועק על החדשות, ואמא שלי כל שתי דקות שואלת אם אני רוצה עוד אורז. אני עם הטלפון מתחת לשולחן, נכנסתי למשחק עם $1,200 רק כדי להעביר קצת זמן, ואיכשהו זה נהיה רציני ממש מהר.
בהתחלה הלך לי סבבה. לקחתי כמה קופות יפות, בלי משהו מיוחד, ופתאום מצאתי את עצמי כבר עם $2,900. פה כבר אמרתי לעצמי יאללה, עוד קצת ואני בחוץ. לא באתי לעשות לילה. ואז הגיע אחד שכל הערב שיחק כאילו הכסף לא מזיז לו. כל פעם מעלה, כל פעם דוחף אנשים להחלטות לא נעימות. לא אהבתי אותו מהתחלה.
נשארנו שישה שחקנים. אני מסתכל, רואה שיש לי קלפים טובים, לא משהו שמפילים עליו את הבית אבל מספיק כדי להיכנס. הוא שם $700. אחד אחר שילם. אני גם נכנסתי. אחרי שפתחו את שלושת הקלפים הראשונים, הרגשתי שיש לי משהו שאפשר ללכת איתו, אבל לא כזה שאני רגוע. הוא ישר שם $1,100. השני ברח. אני ישבתי איזה כמה שניות, ואמא שלי בדיוק אומרת לי "נו תעזוב כבר את הטלפון כשאוכלים". נשבע לכם, כמעט זרקתי רק בגלל זה. בסוף שילמתי.
הקלף הבא לא ממש עזר לי, אבל גם לא הפחיד אותי. הוא שוב שם, הפעם $1,400. פה כבר נהיה לי חם בגוף. אם אני משלם, אני כמעט מחויב עד הסוף. אם אני זורק, אני חוזר אחורה אחרי שכבר בניתי משהו יפה. הסתכלתי עליו דרך המסך, על הקצב שלו, על איך שהוא עשה את זה מהר מדי, ואמרתי לעצמי או שהוא ממש חזק, או שהוא סתם דורך על כולם כי הוא רגיל שהם מתקפלים.
שילמתי.
ואז הגיע הקלף האחרון. לא שיפר לי בצורה מטורפת, אבל מספיק כדי לגרום לי לחשוב שאולי אני כן לפניו. הוא עצר רגע, ואז דחף $2,000. זה כבר עשה קופה של $5,200. אני יושב ליד השולחן של שישי, כולם מעבירים סלטים, ואני בכלל במקום אחר. הלב דופק, היד קצת מזיעה, ואני בראש עושה לעצמי חשבון אם אני הולך להיות הכי מטומטם בעולם או הכי מרוצה.
בסוף לחצתי על התשלום.
הוא פתח כלום. באמת כלום. סתם ניסה לקחת אותי בכוח. אני פתחתי את מה שהיה לי, לא משהו נוצץ, אבל מספיק. לקחתי את כל הקופה וישר סגרתי אחרי עוד שתי ידיים. יצאתי עם $4,860.
אמא שלי שאלה למה אני מחייך לבד, אמרתי לה סתם, היה לי מזל בטלפון. לא היה לי כוח להתחיל להסביר.
