"אין מצב שאתה עושה לי את זה עכשיו"
לא יודע למה, אבל דווקא כשכבר הייתי עם עין אחת סגורה, נהייתה היד הזאת. שיחקתי מהנייד במיטה, השעון הראה 1:57, ואשתי כבר אמרה לי לפני רבע שעה "די נו, תכבה". נשארנו שישה שחקנים, ואני לא הייתי באיזה מצב וואו. היה לי מספיק לעוד קצת משחק, לא יותר מזה, וכל הזמן הרגשתי שאני דורך במקום.
בהתחלה בכלל רציתי לוותר. קיבלתי קלפים סבבה, לא משהו שאתה קופץ איתו, אבל גם לא זבל. שמתי סכום רגיל, אחד מולי השווה, ועוד אחד שהיה כל הלילה מציק עם סכומים מוזרים גם נכנס. הוא היה מהשחקנים האלה שאתה לא באמת מבין מה יש להם, כי הם יכולים להיראות חלשים ואז פתאום להפוך את השולחן.
יצאו הקלפים באמצע, ופתאום כן נהיה לי משהו. לא מפלצתי, אבל כזה שגורם לך להגיד אוקיי, אולי יש פה משהו לעבוד איתו. שמתי קצת, הראשון ברח, והמציק הזה נשאר. פה כבר התיישרתי קצת במיטה. אמרתי לעצמי טוב, יאללה, בוא נראה איפה אני עומד.
הגיע עוד קלף, והוא פתאום שם סכום גדול. לא ענק, אבל מספיק כדי לעצבן. זה היה בדיוק מסוג הרגעים שאני בדרך כלל נבהל וזורק. במיוחד בשעה כזאת, כשאני עייף, והראש כבר חצי כבוי. אפילו הורדתי את הבהירות במסך כי כאבו לי העיניים. ישבתי איזה כמה שניות ופשוט הסתכלתי. הרגיש לי שהוא דוחף אותי החוצה, לא באמת מזמין אותי להישאר.
אז נשארתי. לא בביטחון, יותר בקטע של "טוב, אם כבר הגעתי עד פה".
ואז הגיע הקלף האחרון, וזה היה אחד הרגעים האלה שאתה ישר מרגיש אותם בבטן. לא כי קיבלתי משהו מושלם, אלא כי פתאום הכול התחבר לי. הוא בדק. וזה מה ששיגע אותי. כל הלילה הבן אדם הזה לא עוצר, ודווקא עכשיו הוא בדק? פה כבר חשבתי או שהוא חזק ברמות, או שאין לו כלום והוא מנסה שאני אפול לבד.
לא רציתי להפחיד אותו, אז שמתי סכום קטן יחסית. ממש כזה שנראה כאילו אני רק מנסה לגנוב. חיכיתי. והוא לא ענה ישר. זה היה ארוך ברמה שכבר הספקתי לחשוב שהוא הלך לשירותים או נרדם. ואז פתאום הוא שם את הכול.
באמת, הלב שלי ירד לרצפה. ישבתי זקוף, הסתכלתי על המסך, ואמרתי לעצמי "אין מצב שאתה עושה לי את זה עכשיו". נשארו לי בערך עשר שניות להחליט, וכל הגוף שלי כבר רצה ללחוץ ולגמור עם זה. בסוף הלכתי עם התחושה שלי והשוויתי.
הוא פתח משהו יפה, לא אשקר, אבל שלי היה פשוט קצת יותר טוב. לא איזה זכייה מטורפת, כן? אבל מספיק כדי להפוך את כל הלילה ולהעיר אותי כאילו שתיתי קפה. הכי מצחיק, שתי דקות אחרי זה סגרתי הכול והלכתי לישון, כאילו כל הדרמה הזאת הייתה רק בשביל היד אחת.
