הימורי פוליטיקה: שימוש בשווקי חיזוי לניבוי תוצאות בחירות

גילוי נאות: אין לי שום קשר למכוני סקרים, לקמפיינרים או לכל גוף פוליטי בישראל או מחוצה לה. ניגשתי לכתוב את המאמר הזה כדי לתאר תופעה שאני מצאתי כמסקרנת. אין לראות בו המלצה להשתתף בהימורים פוליטיים או בשווקי חיזוי כלשהם. המטרה היחידה שלי כאן היא לבחון כיצד שווקי חיזוי פוליטיים פועלים וכיצד הם משפיעים על השיח הציבורי.

בכל מערכת בחירות משמעותית מחדש, כולנו משחקים את המשחק הקטן הזה עם עצמנו, או עם הקרובים לנו. מיד אנחנו מתחילים לזרוק ניחושים ולהתערב, מי ייקח. במובן הזה, ברמת החוויה, מערכת בחירות היא קצת כמו משחק ליגה. אבל עבור לא מעט אנשים, זה לא נגמר במשחק קטן. שווקי חיזוי פוליטיים מאפשרים לנו להתבונן על המציאות מזווית אחרת. במקום מדגמים וניתוחים, נותנים לשוק לדבר. הימורי פוליטיקה מאפשרים לנו ללמוד מי מוכן לשים כסף על התחזית שלו. ישנם כאלה שרואים בתופעה הזו גישה יעילה להשגת מידע. אחרים, רואים את המשחקים האלו כמפוקפקים מאוד.

ובכל זאת, לא מדובר בתופעה חדשה. מאז ומעולם אנשים התערבו על אירועים אקטואליים. עם זאת, בעשורים האחרונים ההתפתחויות בעולמות הדיגיטל מעצימים את שווקי החיזוי. גם האכזבה מהסקרים שלאחרונה נכשלים במבחן המציאות גורמים לרבים לפזול לכיוון הזה. העיקרון הוא פשוט: במקום לשאול מה אנשים חושבים שיקרה בוחנים מה אנשים מאמינים מספיק חזק שיקרה כדי להמר על זה בכסף.

עם זאת, המעבר הזה מביצוע מחקרים סטטיסטיים לניהול שוק, מעלה לא מעט שאלות. האם שווקי חיזוי באמת מדויקים יותר מסקרים? מה נדרש כדי שהם באמת יצליחו? האם יש בהימורים האלו מעין נבואה שמגשימה את עצמה? במאמר הזה נעלה את כל השאלות הללו וננסה להשיב עליהן.

מה הם שווקי חיזוי פוליטיים ואיך הם פועלים?

שווקי חיזוי פוליטיים הם מנגנון שמנסה לענות על שאלה פשוטה לכאורה. למשל, מי יזכה בבחירות הקרובות במקום להסתמך על מדגמים, שאלונים או פרשנות מומחים, הם משתמשים בכלי שוק. במסגרת הימורי פוליטיקה, המשתתפים קונים ומוכרים חוזים הקשורים לתוצאה פוליטית עתידית. השווי של החוזה על פי כמות ההימורים מהווה אינדיקציה הסתברותית שמגלמת את הערכת השוק באותו רגע. ההיגיון שמאחורי השווקים הללו נשען על רעיון של אגרגציית מידע: כל משתתף מחזיק פיסת מידע, הערכה או אינטואיציה, והשוק אמור לשקלל את כולן לכדי תחזית אחת דינמית. אפשר לקרוא לזה, אם נרצה, חוכמת המונים עם תמריץ כלכלי.

מחיר ההימור מגלם את הסתברות האירוע

המנגנון שעומד בלב שווקי החיזוי הוא די פשוט. החוזה מניב סכום קבוע אם אירוע מסוים מתרחש ואינו מניב דבר אם הוא לא מתרחש. אם חוזה כזה נסחר במחיר של 0.65, זה אומר שהשוק מעריך הסתברות של כ־65% להתרחשות האירוע. המחיר כמובן מתעדכן כל הזמן, בהתאם לתנודות בהערכות. בניגוד לסקר שמתבצע בנקודת זמן אחת, שוק חיזוי מגיב כמעט מיידית לאירועים: כל עימות טלוויזיוני, פרסום נתונים כלכליים, פרשה פוליטית או שינוי בנרטיב התקשורתי, ישנו במהירות את מחיר החוזה.

אז מה ההבדל בין שוק חיזוי לסקר פוליטי?

ההבחנה המרכזית בין שווקי חיזוי לסקרים טמונה בתמריץ. סקר למעשה שואל מה אנשים חושבים או מרגישים. הסקר לא מתעניין מה גורם לאנשים להאמין בעמדה שלהם, או כמה הם עומדים מאחוריה. לעומת זאת, מהרגע שנכנס תמריץ כלכלי, אנחנו דורשים למעשה מהמשתתפים להיות בטוחים במה שיוצא להם מהפה. ההיגיון אומר שמי שמחזיק במידע או בניתוח חזק יותר, אמור להשפיע יותר על המחיר, לכאורה. 

מהי אמונת היסוד שמאפשרת את שווקי החיזוי?

שווקי חיזוי נשענים על הרעיון שהשוק, כקולקטיב, יודע לשקלל מידע טוב יותר מפרט יחיד. כל משתתף מביא לשוק פרספקטיבה אחרת: ידע מקומי, מומחיות פוליטית, ניתוח נתונים או פשוט אינטואיציה. כאשר גורמים רבים פועלים יחד, המחיר של החוזה אמור לשקף את ממוצע העמדות. בהימורי פוליטיקה, היתרון הזה בא לידי ביטוי במיוחד כאשר המידע מבוזר ולא מרוכז אצל גורם אחד. עם זאת, כפי שנראה בהמשך, חוכמת ההמונים לא תמיד באה לידי ביטוי וכדי שהיא באמת תהיה אמינה, נדרשים תנאים מסוימים. 

עוד מאפיין מעניין של הימורי פוליטיקה, הוא אופי המשתתפים בהם. ניתן למצוא בשווקים כאלו לא מעט אנליסטים, חובבי פוליטיקה, עיתונאים, מדעני נתונים וגם אזרחים שמתעניינים בתהליך הדמוקרטי. חלקם מונעים משיקול כלכלי, אחרים מסקרנות או מרצון לבחון עד כמה הם מבינים בפוליטיקה.

האם הימורי פוליטיקה יכולים לשמש לניבוי בחירות?

ישנם לא מעט חוקרים, עיתונאים ואפילו מקבלי החלטות ומתווי מדיניות שתופסים שווקי חיזוי פוליטיים כלכי אנליטי משמעותי. ישנם כמה טיעונים מרכזיים שתומכים בעמדה הזו.

למשתתף יש מה להפסיד

הנחת היסוד היא שהתמריץ הכלכלי אמור לשפר את איכות המידע שנכנס לשוק. משתתפים נוטים לשקול מחדש שמועות, לבדוק מקורות ולהפחית הצהרות רגשיות, כשהן עלולות לפגוע בהם כלכלית. מספיק לראות את תביעות לשון הרע שמגישים כיום אנשי ציבור נגד משתמשי פייסבוק שמפיצים תיאוריות קונספירציה שמכפישות אותם כדי לזהות את הדינמיקה הזו. גם אם לא כל המשתתפים יופעלו מהתמריץ, עצם הקיום שלו משנה את אופי ההשתתפות.

צמצום השפעת הטיות 

בסקרים מסורתיים ישנן לא מעט הטיות נפוצות. לעתים, השאלות לא מנוסחות באופן ברור מספיק. במקרים אחרים המדגם לא מייצג וכמובן שישנן גם הטיות חברתיות. שווקי חיזוי, לעומת זאת, פועלים כמנגנון תיקון עצמי. כאשר תחזית נתפסת כמוגזמת או שגויה, משתתפים אחרים יכולים לזהות את זה ולהביע עמדות מנוגדות. בהימורי פוליטיקה, התהליך הזה עשוי לצמצם הטיות קיצוניות לאורך זמן. אם נרטיב מסוים דומיננטי בתקשורת אבל לא מגובה בנתונים, השוק יוכל לבצע תיקון דרך פעולות של משתתפים שחושבים אחרת.

תגובתיות מהירה לאירועים פוליטיים

קצב העדכון של שוקי החיזוי הוא כמעט בזמן אמת ומאפשר לקבל תמונת מצב אמינה ועדכנית הרבה יותר מאשר כל סקר שלרוב נעשה על פני זמן רב. 

אינדיקציה רציפה במקום נקודות מדידה בודדות

שווקי חיזוי מספקים רצף של הערכות הסתברותיות לאורך זמן. במקום סקר אחד לשבוע או לחודש, מתקבלת סדרת מחירים שמשרטטת כיצד השתנתה הערכת הסיכויים. הרצף הזה מאפשר ניתוח עומק: זיהוי נקודות מפנה, השפעת קמפיינים או עד כמה מועמד כזה או אחר יציב.

עד כמה שווקי החיזוי הפוליטיים מדויקים?

למרות העניין הגובר בהימורי פוליטיקה ובשווקי חיזוי פוליטיים, לא כדאי למהר לראות אותם כמכונת אמת. על אף כל החוזקות שסקרנו עד עכשיו, יש בכלי הזה גם לא מעט מגבלות. במקום לבחון אותו באופן דיכוטומי, האם זה עובד או לא, יהיה חכם יותר לשאול באילו תנאים הכלי הזה מספק מידע אמין. 

גודל השוק

הדיוק של שווקי חיזוי פוליטיים תלוי בראש ובראשונה בתנאים מבניים. שוק עם מספר גדול של משתתפים, עם נזילות משמעותית וגיוון דעות נוטה להפיק תחזיות יציבות יותר. במצבים כאלה, מידע חדש משפיע כל המחיר באופן הדרגתי, והערכת ההסתברות מתקרבת לתוצאה בפועל ככל שמתקרב מועד הבחירות. לעומת זאת, כאשר השוק קטן, גם פעולה של שחקן יחיד יכולה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על המחיר. 

הטיות רגשיות ואידיאולוגיות

בניגוד להנחה שהמשתתפים פועלים תמיד באופן רציונלי, שווקי חיזוי פוליטיים חשופים להטיות רגשיות. גם אם אנחנו מאוד רוצים לזכות או לכל הפחות לא להיפרד מהכסף שלנו, בסוף פוליטיקה נוגעת ברגש. היא מעוררת את תחושת השייכות והזהות שלנו, היא מבוססת על התקוות, האמונות והפחדים שלנו. במצב כזה, גם כשיש כסף על השולחן יש סבירות שמשתתפים לא יהמרו על מה שהם חושבים שיקרה, אלא על מה שהם רוצים שיקרה. יצא לי לראות יותר מפעם תנודות כאלו בהימורי פוליטיקה בעיקר במערכות בחירות שבהן יש קיטוב קיצוני. 

תנודות חזקות סביב אירועי קצה

בעיה מרכזית בהימורי פוליטיקה היא ששווקי חיזוי מתקשים להתמודד עם אירועים נדירים, שיכולים לא פעם להשפיע משמעותית על מאזן הכוחות. פרשות דרמטיות שמתפוצצות ברגע האחרון, מלחמות, משברים כלכליים ועוד אירועים רבים אחרים יכולים לגרום למחיר לקרוס או לזנק בפתאומיות. 

האם הימורי פוליטיקה משפיעים על תוצאות הבחירות?

עד עכשיו, ניסינו להבין עד כמה שווקי חיזוי מציעים כלי מדידה אמין. בפועל, ייתכן שהימורים כאלו לא רק משקפים את המציאות, אלא גם מעצבים אותה. בפועל, כל תחזית חזקה מספיק עלולה לגרום לנבואה שמגשימה את עצמה. אנחנו רואים את זה לא מעט בשוק ההון. אנליסט או בעל חברת אחזקות בעלי שם וכוח מפרסמים מאמר בפורבס, כל מי שמעריך את דעתם רץ לקנות או למכור בהתאם לטענה שלהם – והנה, הפלא ופלא, הנבואה מתגשמת. בסוף, כשתחזיות מקבלות נראות תקשורתית, הן עשויות להשפיע על תפיסות, ציפיות ולעיתים גם על התנהגות פוליטית.

הסתברויות השוק משפיעות על השיח הציבורי

מחירי שווקי החיזוי נוטים להיתפס כאובייקטיביים יותר מסקר או פרשנות. כאשר נתונים כאלה מצוטטים בתקשורת או מופצים ברשתות חברתיות, הם הופכים במהירות לנרטיב. המעבר הזה מניבוי לנרטיב משנה את תפקיד השוק. הוא מייצר מסגרת שדרכה הציבור מפרש את המערכת הפוליטית. נרטיב כזה יכול להשפיע על אופן סיקור הקמפיין, על סדר היום התקשורתי ועל תחושת המומנטום.

השוק, התקשורת והמערכת הפוליטית מנוהלים במעגל סגור

שווקי חיזוי פוליטיים פועלים בתוך מערכת מורכבת של משובים. אירוע פוליטי משפיע על השוק, השוק משפיע על הסיקור, הסיקור משפיע על תפיסת הציבור ותפיסת הציבור חוזרת ומשפיעה על הפוליטיקה עצמה. במצב כזה, כשנוצר מעגל סגור, קשה להבחין היכן נגמרת המדידה ומתחילה ההשפעה. זה מעלה שאלה מתבקשת: האם שוק חיזוי הוא כלי ניטרלי, או שחקן נוסף בזירה? ככל שהשווקים הללו מקבלים יותר תשומת לב, כך גדל הסיכוי שהם יהפכו לגורם פעיל בעיצוב המציאות הפוליטית.

תמיד קיים חשש למניפולציות מכוונות

ככל שהשוק משפיע יותר על השיח הציבורי, כך גם גובר הסיכון שמישהו ינסה לבצע מניפולציה. שחקנים בעלי משאבים יכולים, תיאורטית, לבצע פעולות שמטרתן אינה רווח כלכלי אלא יצירת רושם ציבורי. מספיק מיליונר אחד שיזרים כמויות של כסף דרך הימורים לשוק כדי להטות את דעת הקהל. גם אם פעולה כזו אינה משתלמת בטווח הארוך, היא עשויה לשרת יעד פוליטי או תקשורתי קצר טווח.

מה צופן העתיד לשווקי החיזוי?

העתיד של הימורי פוליטיקה ושווקי החיזוי אינו תלוי רק בשאלה האם הם מדויקים, אלא כיצד הם ישתלבו בעולם הדיגיטלי המשתנה ללא הפסקה. גישות חדשות ברגולציה על ההימורים, מגמות טכנולוגיות ותפיסות משתנות בקרב הציבור יכולות לעצב מחדש את השוק הזה. 

פלטפורמות הדיגיטל מנגישות את השוק לציבור יותר מתמיד

המהפכה הדיגיטלית משפיעה גם על שווקי החיזוי. ממשקי המשתמש פשוטים מאוד וניתן לקבל נתונים בזמן אמת בקלות כדי לקבל החלטות מושכלות יותר. כל אלו מאפשרים לשווקים האלו להכיל המון משתתפים, מה שמבטיח דיוק גבוה וצמצום הטיות. 

שילוב טכנולוגיות חישוביות מתקדמות

בעתיד הקרוב, שווקי חיזוי צפויים להשתלב יותר ויותר עם כלים חישוביים: אלגוריתמים לניתוח מגמות, שילוב נתונים חיצוניים ואפילו אוטומציה חלקית של מסחר. שילוב כזה עשוי לשפר נזילות ולצמצם את התנודתיות, אך גודש הנתונים עלול גם לפגוע בנגישות לשוק הזה. וכמובן שתמיד עולה השאלה: האם שוק שמבוסס על מערכות חישוביות אוטומטיות עדיין משרת את חוכמת ההמונים, או שבאותו הרגע הוא הופך למערכת אנליטית קרה וסגורה שלא בהכרח משקפת את רחשי הציבור? 

האם שווקי החיזוי יהפכו למדיום בידור?

ישנם כאלו שמאמינים שבעתיד תשתנה לחלוטין התפיסה של שווקי החיזוי בעיני הציבור. במקום כלי ידע רציני, רבים יותר יראו אותם כקוריוז מהנה שמכניס עניין לבחירות. ככל שלשם תישוב הרוח, הדבר ישפיע משמעותית על הלגיטימיות של השווקים הללו וגם על האופן שבו הם ישפיעו על השיח הציבורי והתקשורתי.

נכון להיום, כל עוד הקהל רחב ומגוון מספיק, שווקי חיזוי פוליטיים וההימורים שמנוהלים סביבם מציעים דרך ייחודית לניבוי תוצאות בחירות. התפיסה הרווחת היא שמנגנוני השוק והתמריצים הכלכליים משפיעים על האמינות. כמובן שמעצם אופי ההימור, ההטיות הרגשיות והסיכון למניפולציה תמיד קיימים. לא משנה לאן יתפתח התחום הזה בעתיד, חשוב שנבחן תמיד עד כמה יש בתחזיות האלו מעין נבואה שמגשימה את עצמה ופוטנציאל להשפיע על התוצאות. דווקא עכשיו, בתקופה שמתנהל ויכוח סוער סביב השאלה מהי דמוקרטיה, יש לא מעט שאלות שעולות סביב התחום הזה. 

מקורות:

Wolfers, J., & Zitzewitz, E. (2004). Prediction markets. Journal of Economic Perspectives, 18(2), 107–126. 

Berg, J. E., Nelson, F. D., & Rietz, T. A. (2008). Prediction market accuracy in the long run. International Journal of Forecasting, 24(2), 285–300. 

Arrow, K. J., Forsythe, R., Gorham, M., Hahn, R., Hanson, R., Ledyard, J. O., Levmore, S., Litan, R., Milgrom, P., Nelson, F. D., Neumann, G. R., Ottaviani, M., Schelling, T. C., Shiller, R. J., Smith, V. L., Snowberg, E., Sunstein, C. R., Tetlock, P. C., Tetlock, P. E., Varian, H. R., & Wolfers, J. (2008). The promise of prediction markets. Science, 320(5878), 877–878. 

Leigh, A., & Wolfers, J. (2006). Competing approaches to forecasting elections. Economic Record, 82(258), 325–340.